סבא

 כתב נועם

 

מזה כמה שנים אני חושב שלסבא שניאור וסבתא שולמית היו כוחות של ניבוי עתיד, כי אחרת איך הם ידעו? איך הם ידעו ריבונו של עולם להתאים בין התינוק שזה עתה נולד לבין האדם והאיש שיגדל להיות: איתן, חזק, יציב , מחושב , מדוייק, צלול וחושב.

לא הספקנו להיפרד כמו שצריך סבא, כי כבר שבועיים שלא ראיתי אותך. אז עכשיו עליי להיפרד ממך למרות שאני לא רוצה, כי אני לא חושב שאני מספיק מבין כמה אתה חסר לי כבר.

אם להיות כנה איתך סבא, חשבתי שאת המכתב הזה אני אכתוב לך רק בעוד 10 שנים לפחות. גם כשחלית, תמיד האמנתי שאתה, כמו שמך, תצליח לנצח את המחלה הזאת, כמו כל מכשול שמעליו קפצת, וגם כששכבת בניתוח אני וסבתא צחקנו על כך שאם אתה מתגעגע אליי רק תגיד ואני אבוא, ולא צריך לנסוע לבית חולים בשביל זה.

הסתכל סבא, הסתכל מסביבך כמה אנשים באו להיפרד ממך, בפעם האחרונה ממרכז הענף שאהבו, ממרכז המשק , מנהל המפעל – מסבא שלנו.

חשוב לי שתדע סבא שמאוד נהניתי במחיצתך: אצלכם בבית בשיחות על רומו של עולם, אצל דני בימי שישי סביב מרק חם, בטיולים המשפחתיים, וגולת הכותרת – הבוסתן: לעשב, לגזום , לקטוף, למסוק, לגדוד , לבצור, לקייץ לרסס ובעיקר להיות איתך.

באופן אירוני, התקשורת הכי טובה שהייתה לנו מאז שחלית הייתה בעבודה בבוסתן, שם לא הזדקקת למכשירי שמיעה, לא לכורסא שלך ולא לתרופות, שם פשוט חזרת למקום שהכי אהבת ומה שהכי אהבת לעשות: לאדמת העמק, שבה גדלת ובה גידלת משפחה יחד עם סבתא , שכולה מקיפה אותך היום, ולחקלאות , שהייתה לך מפלט.

עוד אני רוצה שתדע סבא, שגם בימים גשומים וסוערים בחיים שלי היית לי למתווה דרך, לפנס שמכוון אותי באור גדול וחם לכיוון הנכון.

ולמרות הכול סבא, מנחמת אותי העובדה שכשהלכת, גם אם בטרם עת, הלכת כשכל משפחתך עומדת מסביבך, וגם אם בוכה, היא יודעת שאת הדרך שאתה הִתְוֵויתָ צריך להמשיך.

מנחמת אותי העובדה שחיית חיים של הגשמה עצמית, של סיפוק , של משמעות, שאני מקווה שכולנו נצליח לחיות. מנחם אותי שהייתי לידך שהלכת, שנתתי לך נשיקה ואמרתי לך שאני אוהב אותך, כי ביום יום לא אמרתי לך את זה מספיק, ושאני אתגעגע, אני כבר מתגעגע. עכשיו כשאנחנו חייבים להיפרד למרות שאני לא רוצה, אני מבטיח לך שאתה יכול לישון בשקט סוף סוף, בלי לקום להשתעל, בלי שתצטרך להרים את הרגליים לגובה, בלי תרופות ועם חיוך. אני מבטיח שאת הבוסתן שכל כך אהבת נשמור ונטפח, ואת הדרך שלך, שהארת לנו במשך שנים, הדרך תמשך לעולמי עד. ינעמו לך רגבי האדמה האלה, שכל כך אהבת, כל כך טיפחת , ויהיו לך למשכב עולמים טוב ונוח, כמו שמגיע לך. ואיתך כבר עשיתי את העסקה הזאת, אני אשמור ככל יכולתי על המשפחה שלנו ואתה תשמור עלי.

לילה טוב גיבור...

 

נעם