הנצחה בקבוצת גבע

אבי שלי 

כתב יונה

ולפתע פתאום הוא נדם

לא כאב בחזה, לא לחץ־דם.

ואני, כמו עומד מן הצד,

הוזה על אבי שלי, שלא היה בן־אדם  סתם

ובעוד אני יושב את שבעת הימים,

מלקט סיפורים ודברי הגיגים,

בת־צחוק עולה על שפתיים

מתערבבת בדמעה או שתיים

והלב נצבט

ואני נותר ומישיר מבט,

נזכר בחייו של החייט.

יושב על ברכך במשחקי ״שח־פינה״,

כשהיריב מאיים וה״מלך״ בסכנה

ואתה מזמזם שיר אידי ומנגינה

ואני, הבנדיט הקטן,

שותה בצמא את מהלכי האמן –

תורת אבי - תורתו של שחקן.

ואני יושב מולו, שם בחדר,

חדרו של אבי, רבי לייזר

רוצה לעזור, להיות לו לעזר,

אך אצלו - ״חוץ מהבריאות, הכל בסדר״

ובדרכו העיקשת עוד הצליח לבחור

מאיתנו ללכת ולעד לא לחזור.

יונה