הנצחה בקבוצת גבע

על סבא ״ביז-ביז״

מתוך מכתבו של נחמן לנכד רותם

אשר לשאלתך על הסבא־רבא, ובכן, הוא היה אביו של סבא יעקב, אבי־המשפחה שלנו בגבע (הסבא של אביך, יוני) וכמובן של כל שאר האחים והאחיות. שמו היה צבי, (ועל שמו קראנו לצביקי) וביידיש קראו לו: הרשל, וברוסית: גרישה - כולם פירושם: ״צבי״.

הוא בא לגבע עם אשתו שפרה בשנת 1924, שנת הולדתי. איתם באו אחדים מילדיהם, ואחרים (4 במספר) נשארו ברוסיה כי נתפסו לרעיונות המהפכה (קומוניזם, תיקון החברה, סילוק הצאר, צדק שוויון ושאר רעיונות טובים ויפים) ורצו להיות חלק פעיל באותו עולם חדש שעומד לקום.

הסבא עצמו אכן חי עם משפחתו בכפר ששמו לובני, באוקראינה, שם ניהל את עסקיו של בעל אחוזה חקלאית, גוי כמובן, ובעיקר את תחנת הקמח שלו. הוא נבחר לתפקיד הזה כי היה מוכר כאדם ישר ואמין ביותר, שמבין איך לנהל את טחנת-הקמח, להסתדר עם האיכרים וכדומה. קודם לעבודתו זו, ניסה כיהודים רבים באותו זמן, את מזלו בקנדה. שהה שם זמן קצר, התגרש מאשתו הראשונה ושב לאוקראינה. ילדים טרם היו לו אז. בשובו לאוקראינה נשא לאישה את שפרה, אם־ילדיו, שאתה חיו כל חייהם, שם בחו״ל, וכאן בארץ, בגבע.

ר׳ צבי ריז׳יק

ביום כ׳ ניסן, ערב שביעי של פסח, נפטר בגבע זקן תושבי המקום, רבי צבי ריז׳יק, בן 84.

ר׳ צבי ושפרה ריז׳יק עלו לארץ בשנת תרפ״ג ובאו ישר אל קבוצת גבע, אל בניהם, מראשוני הקבוצה ובוניה. הם התאזרחו עד מהרה בחיי הקבוצה ומצאו את מקומם בתפקידי עבודה חיוניים. אף היו למופת בעבודתם ובדביקותם ביצירת בניהם והווי חייהם, להורים אשר באו אחריהם ושהתערו כולם בחיי המקום. היו שומרי דת ומסורת, אך דבר זה לא חצץ במשהו בינם ובין משפחת הקבוצה, כי אהבו את צורת החיים החדשה, שקמה בזכות הבנים ועמלם. בשנת תש״א נפטרה שפרה ריזיק.

במשך כל שנות חייו בגבע, מהשנה השניה ליסוד הישוב היה הוא, ר׳ צבי ריז׳יק כחלק יסודי בתוך ההויה של המקום. כך היה משולב וממוזג בחיים ובטבע של המקום הזה, חלק אורגני מהבנין כולו. ובהסתלקו נדמה כי נעקרה אבן־יסוד מהבנין.

להורים רבים לא קלה היתה המהפכה בחייהם, בבואם אל בניהם, והתאזרחותם בחיים החדשים היתה מלווה חבלי־קליטה קשים. נדמה כי בר׳ צבי ריז׳יק לא נגעו קשיים אלה. בלב תמים ובנפש חפצה השתלב במסכת החיים של הקבוצה. והוא נתן מכוחו ועמל ידיו בכל שנות חייו בקבוצה ככל אשר יכול וחי במילואם את חיי המקום על כל סעיפיהם. גם ער היה לחיי הכלל ולכל שהתרחש בארץ. והוא זכה וחזה בסוף ימיו בנחמת ישראל.

ר׳ צבי ריז'יק היה מכובד על כל אנשי המקום וכולם יזכרוהו לברכה.

א.  מ. קולר

גבע, כ״ד אייר תש״ט