הנצחה בקבוצת גבע

הרוח רוח עז

כתב דוד שטנר

צביקה או צֶבי, כך נקרא בפי כל הילד שנולד בשלהי מלחמת העולם השנייה - בן בכור לאנשיל ומרים. והילד התגלה מיד כחריף, בקיא ומופנם, ילד שכל מורה מתברך בכך שלימד אותו בפרק מפרקי חייו.

צביקה הופך לנער החי את חיי חברת־הילדים של גבע. הכול הרי צריך להיותי מקויים באופן הכי צודק והכי יעיל שאפשר. צביקה - וזה ברור וטבעי לכול - הוא מהמובילים את חיי הנעורים בגבעה הזו. כך בעבודה, המכשירה את הנער לחיים האמיתיים, כמו גם בפעילויות הוועדות, שהרי הן הפרוזדור לחיים בקיבוץ של מבוגרים.

צביקה יקירי,

כתבה אורה

זכיתי לחיות במחיצתך כמעט ארבעים שנה, איש יקר. תמיד ליוותה אותי ההרגשה שאתה אחר ומיוחד.

כבר מראשית היכרותנו הרגשתי שהדברים נעשים אצלך אחרת, בצורה מקורית, ״צביקאית״ כזו, מיוחדת.

את היופי החיצוני שלך כולם ראו, אני זכיתי להכיר את היופי הפנימי שלך, ליהנות ולחיות במחיצת אדם מלא וגדוש בידע ובערכים. היית איש של מעשים ולא של דיבורים והבעת רגשות. היופי החיצוני והפנימי שלך התמזגו בביישנות, בצניעות ובשקט. כבר בתקופת החברות שלנו התגלתה בפני האהבה העמוקה שלך לארץ ולנופיה. פסענו במשעולים ובוואדיות של הרי יהודה ובדקנו כל מעיין אפשרי בסביבה. שהינו שנה בקרית-ענבים ומיד הצלחת להתחבב על כולם.

 אבא

כתב אורן

בזמן השבעה התייחסו כמה אנשים לאובדן של הורה, של אבא. הם אמרו שהאובדן לא נעשה פחות כואב עם חלוף הזמן. אני לא הבנתי, מה כבר יכול להכאיב עוד יותר... עם הזמן הרי מתרגלים.

אז באמת מתרגלים. מתרגלים לתמונה שלך ש"התיישבה" ליד הטלוויזיה, מתרגלים לטיולים לבית-הקברות, מתרגלים בבריכה עם יותם, בגינה, בטיולים... ואולי יותר מהכול מתרגלים לחיות עם הזכרונות, בהם אתה עדייו חי לגמרי.

בנסיעות לעבודה, כמעט שעה לכל כיוון, אני נזכר בך, בתמונות מן הילדות, מה היית אומר, איך היית אומר.

אתה לא היית מהמטיפים, את האמונות והערכים שלד העברת דרך השגרה, בהתנהגות היומיומית ובדוגמה האישית.

ב״שלושים״ סיפר יפתח רונן:

ברצוני לדבר ולספר על צביקה רכס איש העבודה, איש הכלכלה ובעיקר איש גבע. צביקה (או כפי שקראנו לו צֶבי) חזר לגבע מגלות קצרה בקריית-ענבים ונכנס מיד לפרויקט חקלאי חדשני - נטיעת מאות דונמים של שקדים בשיטות עיבוד מודרניות שהובאו על-ידי דניאל רז, בהשראת מטעי קליפורניה. מן הנטיעה הראשונה בחורף 1968 היה צבי חלק מצוות עובדי השקדים, הלוא הם ״השקיידרים״, ובהמשך ריכז את הענף למשך שנים ארוכות.