הנצחה בקבוצת גבע

עם פטירתה של בבה

(קטעי זיכרון על בבה וברוך)

כתב נחמן

הסתלקותה של בבה עקרה מנוף מקומנו דמות מיוחדת. לכאורה ־ הייתה בבה מהלכת בצדי דרכים, לא נושאת דברים קבל־עם, לא ממלאת תפקידים בחברה, ולא מרכזת בידה או נושאת על כתפיה אחריות ציבורית כלשהי. אדם לעצמה ולמשפחתה הייתה בבה. כאילו - בכך, בסביבתה הקרובה התמצה כל עולמה, אבל זו רק טעות אופטית. שקידתה של בבה על מלאכתה כתופרת הייתה בגבע שם דבר. בבה הייתה קריינית ספרים מסורה, מבקרת הייתה הרבה בספריה, מחזירה ולוקחת ספרים ובין לבין היינו מחליפים רשמים על מה שקראה ומה שכדאי לקרוא. ידעה לחדור לתוך תוכו של המסופר, הדמויות והעלילה, האירועים ומוסר-ההשכל שיש להפיק מכל אלה.

זיכרונות מידיד ותיק  - מגי סגל מכפר-תבור

בבה נולדה  ב 25.11.1922 בשם בלהה.

בֶבוּשקָה יקירה!

הלכת מאתנו והותָרת אחריך שובל של זיכרונות משך 70 שנות חברותנו. . .

זיכרונות של יצירה ודרך חיים של טרם הולדת המדינה. החל מתנועת "גורדוניה", יציאה להכשרה בדגניה א', איחודינו עם השפייתים, הצטרפותנו אליהם "לפלוגת העבודה" במושבה חדרה (עם ראשית מלחמת-עולם שנייה), והעלייה להתיישבות ב"גזר".

היינו זוג לרקודי-עם בערבי יום שישי ב"קן גורדוניה": "פולקה", "קרקוביאק", ו"שִימִי יָדך ביָדִי..." זה היה קליק בינינו מהרגע הראשון. 

אֶת הקשר שלנו אי-אפשר לקטוע. . . הוא בנִשמתי! וממשיך. . .

בקשר שלך עם ברוך ז"ל היית עדות שנייה לקשר ההדוק בין ה"גורדונאים" ל"שפייתים" (הראשונים היינו שושנקה ואני).

זה מעט מהמון זיכרונות. . . פשוט רק כמה מלות פרידה אוהבות וכואבות. . .  זיכרונות שלא יִישכחו. . .

נוחי בשלום בבושקה

באותה חלקת-אלוהים קטנה  שבה "ברוך מצא את מנוחתו עדן". . .

אוהבך ושלך

מגי