הנצחה בקבוצת גבע

פרידה מאריאלה

כתב נחמן

נולדה בזכרון-יעקב בביה"ח של דר' הלל יפה, בשנת 1919.

בת לזלמן ובלה הורביץ, מאנשי העליה השניה, פועלים נודדים כדרך הימים ההם.

תחנות-נדודים היו חייהם בעברם ממושבה למושבה, כרכור, כנרת, עד שהתגשם חלום חייהם כשהתנחלו בבן-שמן בשנת 1921. זו היתה נקודת ישוב נידחת, מבודדת בלב אוכלוסיה ערבית בקרבת העיר לוד.

סיפורים הרבה היתה אריאלה מספרת על הימים הרחוקים ההם. עוד לפני שבוע הספקתי לשמוע מפיה זכרונות נפלאים על השתתפותה, כילדה קטנה, יחד עם אחֵיה, בעשיית הטיט לשם הצבת הלבנים לקורות הבית, בית-האבן הקטן שבנתה כל המשפחה יחד במו ידיה למגוריהם.

ספתיק שלי

כתבה רינת

ספתיק שלי-

לב המשפחה נדם....

הערב יום העצמאות, רק לפני כמה שעות ליוויתי אותך בדרכך האחרונה ועדיין לא מעכלת את לכתך.....

כשחזרנו מהלוויה גיל ביקשה להיכנס לבית-סביון לראות שאת אינך... נכנסנו... ואת כל כך שם.....כל פינה וכל חפץ זה את..... גיל התכבדה כדרכה בשוקולד ממגירת הממתקים ואני..... רק אתמול היית פה.....ובלילה בבית-חולים הרטבתי לך את השפתיים היבשות וביקשתי מהרופא שיקל עלייך את הכאבים העזים.......

המון מחשבות עברו לי בראש בשבועיים האחרונים.

את שידרת סיכום חיים, אמרת: "יש לי שיחות עם הקדוש ברוך הוא"... ואני נזכרת בילדות: סבתא צעירה, צברית, מושבניקית שורשית, "משלנו" – מבינה את הראש שלנו, אפשר לעשות איתך צחוקים......