הנצחה בקבוצת גבע

מספד

כתב נחמן

עלם רך, כמעט ילד, הגיע לובקה לגבע. לפני 60 שנה בא, עם חבורת צעירים, חניכי תנועת "גורדוניה". מליטא ולטביה הגיע, חלוץ - במלוא המשמעות. מן העיר דווינסק שבלטביה, מבית יהודי פשוט ושורשי, נישא על כנפי הרעיון החלוצי והתלהבות-הנעורים ובא ארצה, ישר לקבוצה. כל משפחתו שנשארה שם - נספתה בשואה. לובקה היה לנו, ילדי-המקום מהמחזורים הראשונים, דמות שאהבנו מאד ואפילו הערצנו כי היתה בו סגולה מיוחדת של תום ילדות, דמיון ושמחת-נעורים וחן עלומים, היוצרים קרבה וחיבה מן המפגש הראשון. על כן עלמות אהבוהו.

סבא

כתבה רינת

נכדה ראשונה, בת ל"בכור" שלך.

סבא צעיר ברוחו, תוסס, נמרץ, אופטימי, חם ואוהב –  סבא במלוא מובן המילה.

אסור להעיר לנכדים על שום דבר "...רלה, לוז אם אופ, לוז אר אופ...." (תעזבי אותו, תעזבי אותה).

ביטויי האידיש, שהיו שגורים בפיך, תמיד מלאים בהומור המיוחד לך.

נסיעות לגדעונה לבקר את רומיה וסעדיה......

שבתות אחה"צ – ארוחה משפחתית "כיד המלך", כשסבתא על הסירים ואתה על העריכה, המסודרת בקפידה, על מפות חגיגיות, הכל טיפ – טופ, לבל יישכח משהו.... וכמיטב מסורת במשפחה עושים "לחיים". העיקר שיהיה שמח על הלב.

ההורים שלנו בחופש ואנחנו אצל ה"סבאים". בית חם אוהב ודואג. הגינה תמיד עשויה בקפידה, כשהדשא שמסביבה מוכרח להיות חתוך בקו ישר, ממש כפלס. כל עבודה שלא תעשה, תיעשה על  ידך במלוא ההשקעה ותשומת הלב.