האיש בעל קולו הרם וצחוקו הגדול
כתב יורם
שלושים שנה עבדנו יחד בנוי. כשנכנסתי לעבודה, ברוך כבר עבד כמה שנים לפני. לא הכרתי אותו לפני כן היטב משום שבאו לגבע מקבוצת גזר בתחילת שנות השישים, שלוש משפחות, וברוך ובבה היו ביניהם.
באותה תקופה עבדתי בגן-בית; נפגשתי באדם יוצא - דופן ומיוחד, חזק,חרוץ, מסור, בעל הספק עבודה רב ואוהב את עבודתו.
עבודתנו הראשונה יחד היתה נקיון אזורי המגורים מהבוסתנים הרבים, שהיו נטועים סביב הבתים, שנטעו בשנות החמישים ותחילת שנות השישים: אגסים, תפוחים, שזיפים, רימונים, גויאבות ושאר מינים, אשר לא התאימו לאזור ולאדמה. לא בקלות אפשר היה לשכנע את החברים לחסל את חלקותיהם ולהופכן לשטחי נוי מסודרים, נקיים ויפים. רוב רובה של העבודה נעשה בידיים, במעדרים, מקוש ואת.
ואז התגלה לי ברוך בכל כוחו ועוצמתו.
איש עבודה, בכל מראהו, דמות של איכר, כבד-תנועה, מעט מגושם, ידיים גדולות וחזקות ומבט רך ואוהב וחיוך של טוב לב, איש שיחה שופע ומעניין.
במיוחד אהב לספר את קורות חייו, ימי ילדות בעיר החדשה תל-אביב הקטנה, הכרות עם בני משפחת נחשון, קיפר, טברסקי בשכונת פועלים על חוף הים ובמפגשים של בני נוער צעירים; סיפורים על שפיה, זכרון, חדרה, הכשרה בדגניה ובגניגר ולבסוף על קבוצת גזר, על מלחמת השחרור ונפילת גזר וההליכה לשבי והחיים בשבי הירדני.
אהב את זכרונות הימים ההם ודומה היה, כאילו מתגעגע לאותן תקופות.
את הסיפורים היה נוהג לספר בשעה של הפוגה קלח מעבודת הניכוש, כאשר היה נשען על חברו הטוב, המעדר. בקול רם היה מדבר, עקב שמיעתו הכבדה. לעיתים היה גולש מסיפוריו האישיים לסיפורים על הספרים שקרא, שהיו חלק מידידיו הרבים. הוא הרבה לקרוא ספרים, חוברות ומאמרים. הכל עניין אותו: נופים, תופעות טבע, צמחים, חיות, ציפורים וכמובן אנשים.
בסיפוריו הרבים ובזכרונותיו היתה הרגשה של חדוות המעשה והיצירה ונימה של אדם אופטימי, למרות שכל חייו ליוו אותו סבל וכאבים פיזיים. אולם קולו הרם וצחוקו הגדול נשארו איתו.
אהב לשמוע אימרה יפה ודברי הלצה ואז היה פורץ בצחוק גדול, השמור לעובדי האדמה, טהורי המבע והלב.
בשנותיו האחרונות הכריעו אותו מגבלותיו ומכאוביו והוא נאלץ לבלות את זמנו בבית-סביון ועל הספסל מתחת לברוש, כשהוא יושב בחברת רעייתו, משוחחים ומסתודדים כמימים ימימה, נהנים מהנוף וממראות הטבע ונזכרים בימים יפים יותר.
אני, שהכרתיו במשך שנים רבות והייתי קרוב אליו, יודע איזה כוחות גוף ונפש צריך בן-אדם להתגבר על כל מכאוביו, כדי להמשיך ולעבוד יום יום, כפי שעבד ברוך.
אין ספק, שחלק מכוחותיו באו לו מאהבת המשפחה. בבה, שתמכה ונתמכה על ידו, הבנות, החתנים והנכדים, שכה אהב, סעדו אותו בשעותיו הקשות.
אכן, איש מופת היה.
יורם נחשון