הנצחה בקבוצת גבע

שלמה סלע

אבא

ראיתי את ילדי, נכדיך, ניגשים אליך אחד אחד לברך אותך ליום הולדתך ה-84, ואתה מנשק אותם וקורן מאושר. זה היה לפני שבועיים. היה לי חשוב כל-כך להביא אותם אליך, כי ידעתי ואתה ידעת שזהו יום הולדתך האחרון.

נולדת בתקופה סוערת של טרם מדינה, ובכך החלה פרשת חייך שהייתה רצופת מאבקים, ימים קשים וימים מאושרים. כבר כילד קטן בן 6, שעה שנסעת באוטובוס עם סבתא מעל נחל הקישון, החליט הכרטיסן להחליף את הנהג וגרם לתאונה קשה כשאתה נזרק מרוסק עצמות לתוך הנחל.

עברת שיקום ארוך באוסטריה והצלחת לאורך השנים להסתיר את הפציעה הקשה.

עם סבתא רחל וסימיק לא מצאת בית קבוע, אך שמרת על קשר חם ואוהב עם אחיותייך מיכל וציפי.

בהיותך בן 17 הגעת לאחר נדודים ממקום למקום אל גבע וכאן נכנסת לתבנית הנוף של העמק, הגלבוע והכביש לעפולה, גבר יפה-תואר ומרשים עם שיער שחור ומבריק.

קלארק גייבל קראו לך, עם רישיון נהיגה ומצלמה, המון אופטימיות ולב זהב, תכונות אותן אימצתי לעצמי.

בגיל צעיר מאד הקמת משפחה עם אמא, הולדתם ארבעה ילדים, בנצי, מיה, רזיה ואני.

גבע התחילה להיות קטנה ולוחצת עליך, יותר ויותר יצאת החוצה לעבוד באיחוד בתל-אביב, ושנים רבות בקואופרטיב בית-שאן-חרוד.

בתחילת שנות השישים קרה משבר במשפחה, משבר גדול וכואב ואני זוכר את עצמי בן 4 הולך איתך יד ביד ושנינו מסתכלים אל הגלבוע, הולכים ושותקים.

הקמת משפחה חדשה עם דבורה ונולדו מוטי ויעל, ואתה שמרת על קשר איתי למרות הקשיים, והלכנו יחד לגלבוע, למעיין-חרוד, לסחנה, לגבעת-המורה – אלה היו המקומות שלי ושלך.

היית אבא שובר מוסכמות – שקונה לי אופניים כשבגבע זה לא היה מקובל, ודוחף אותי לעשות רישיון נהיגה בגיל 17 – לפני כל בני גילי.

במלחמת שלום הגליל, מרוב דאגה לשלומי, אחרי שלא שמעת ממני ימים רבים, באת לאמא, אחרי שנות ניתוק ארוכות וישבתם יחד מדברים ודואגים, ואני לא ידעתי.

ומאותה מלחמה נוראה, יצא גם משהו טוב, הקשר עם המשפחה חוּדָש והיית שותף לחיינו.

הולדנו לך 10 נכדים נהדרים ולפני חודש הספקת לראות את נינתך הראשונה עלמה – בִתָם של אסף וליאת.

בשנתיים האחרונות חלית מאוד ודבורהל'ה מטפלת בך במסירות ובאהבה שאין כמותן, גם אנחנו באנו יותר מתמיד, עוטפים, מנשקים ומחבקים, עד נשימתך האחרונה, לה היו עדים אסף ומיה.

גדעון אחיך הצעיר הגיע להיפרד ממך אחרי זמן רב שלא נפגשתם.

בקצה השמים ובסוף המדבר, יש מקום רחוק מלא פרחי-בר – שרים לך סוּף ולירן נכדיך המוזיקליים.

יפה הקיץ בעיתו – בהר הגלבוע – שרים הפרברים – זיכרון מילדותי כשאני ואתה מסתכלים על הגלבוע ושותקים.

הבטחתי לך להיקבר בגבע והנה אתה פה, אבא אהוב שלנו.

נוח לך אבא בשקט ובשלוה ואנחנו כולנו אומרים לך שלום, אבא.

בנך – כרמל