סבתא יהודית
כתב צקי
קשה לכתוב על סבתא יהודית ״כמי שהיתה׳׳ משום שהנכסים אותם רכשתי ממנה אינם חולפים, וניתנים למימוש בכל זמן.
הכרותי עם סבתא החלה בעצם רק עם חזרתה הביתה בשנת 1965. עד אז הציר הראשי בבית הסבים היה סבא מרדכי, ונראה הגיוני ונורמלי עבורי שקיים בית חד־סבאי וסבתא רק מגיעה טרודה בסופי שבוע.
המהפך הגדול בחיי המשפחה היה דווקא מלווה במשבר הפוליטי במפא״י ופתאום יש בבית סבתא (תוך איסור חמור על דיונים על כוס תה בנושאי המפלגה).
שעור ראשון ומאלף למדתי ממנה דווקא כאשר עם סיום הלימודים בבית הספר המשותף, הוחלט שציוני בעברית אינם ברמה הדרושה ולא אוכל לגשת לבחינות הבגרות (לכשעצמי באוירה של ״גומרים והולכים לצבא״ הייתי מוותר על הטרדה), אך סבתא בעקשנות של מורה ומחנכת לוקחת אחריות ומרביצה בי דקדוק עברי ותחביר בשיטות מודרניות ומוכיחה לי (שלא הכרתיה כמורה) שאין משימה שאינה ניתנת לביצוע. בתקופת השרות הצבאי קשר המכתבים איתה יצר דיאלוג מעניין כאשר כל בעייה מלובנת ויכולה להיות בנושאים מדיניים, חברתיים וכמובן בנושאים אישיים. היה זה מעין פלא כאשר חברים מקבלים דואר מחברות והורים ואילו אני מקבל גם מסבתא.
שעור שני למדתי עם חזרתי הביתה שאם משהו מטריד או גורם לאי נוחות, יש להגיב ולא לטאטא מתחת לשטיח ואפילו ״מתי תנכש את העשבים בגינה?״ היא שאלה חשובה, משום שנקיון הגינה הוא גורם חשוב מספיק לא פחות מבריאות אחד מבני המשפחה. סבתא היתה גורם תומך ומלווה לנו כזוג צעיר בראשית דרכו וידעה לשלב את העצה הנכונה בזמן המתאים וידעה גם שלא כל שייאמר דווקא יבוצע. שעור שלישי למדתי ממנה שאף פעם לא מאוחר מדי ולעתים טוב יותר לאחר ולבצע בשלמות. והראייה לכך, ביצוע ״בהפקה עצמית״ של חוברות זכרון לאסף ורוני ילדיה שנים רבות לאחר מותם. חוברות שהיו חשובות לנו, הילדים, על מנת להכיר את הורינו שהסתלקו לפני שזכינו להכירם כבוגרים.
ושעור רביעי ואחרון והחשוב מכולם שלמות המשפחה. סבתא שידעה פרוד וניתוק במשפחתה ברבדים השונים, החליטה שהמשפחה היא המשימה המרכזית וכך במשך השנים, בשתוף עם סבא מרדכי בנו מסגרת מרכזית העוטפת את כולנו מבני המשפחה הקרובים ועד אחרון הדודים (כולל המשפחה המורחבת משדה־מנוחה). כאשר בריאותו של סבא מרדכי התדרדרה, היתה סבתא לא רק משענת, אלא מטפלת מסורה שהעניקה את כל כולה לעניין ושכל דקה וכל יום ימוצו.
ביתם של סבא וסבתא היה מקום מפגש לבני המשפחה ובמיוחד במוצאי־שבת כאשר הבית מלא בכל בני המשפחה ועם כל הרעש והצפיפות, עם סבתא סביב השולחן, מחליפים דעות בכל נושא מפרט בקבוצה ועד נושאים מדיניים והכל פתוח ודעתו של כל אחד נשמעת.
השנה האחרונה קשה היתה לסבתא והיא שדבקה בחיים למרות כל מה שעברה, חפצה במוות ובפתיחות האופיינית לה פרסה בפנינו את כל טיעוניה. אך הפעם ידענו שאת בקשתה זאת לא נמלא.
היית סבתא וחברה נפלאה, אתגעגע תמיד.
צקי