גולדינה שטיינבוק
נולדה ברומניה
עלתה לארץ 1950
נטמנה בגבע 8.06.1957
ט' סיוון תשי"ז
גולדינה שטיינבוק
ב־8.6 נפטרה, לאחר מחלה קצרה, סבתא גולדינה שטיינבוק, אמו של חברנו ישראל אבני. בת 73 שנים היתה במותה. היא עלתה ארצה בשנת 1950, מבקיאו שברומניה, ומאז היתה בתוכנו. לאחר שנים רבות של סבל ויסורים בצל הכיבוש הנאצי והקומוניסטי (ועוד קודם לכן ברומניה של קוזה), הגיעה סוף־סוף אל המנוחה והנחלה במולדת בחיק משפחת בנה. היא נפטרה לאחר התקף פתע ע״י שפך־דם במוח.
יהי זיכרה צרור בצרור חיינו.
***
לפני 6 שנים עלתה מרומניה עם גל העליה הגדול. היא עלתה בתקוה, שמיד אחריה יבואו שני בניה, כלתה ונכדתה.
אולם עיניה לא זכו לראותם על אף רצונה העז וכיסופיה הממושכים. מיד לבואה ארצה, באה לגור בתוכנו.
היא היתה אשה עובדת. כל חייה עבדה קשהמאוד, הן בתור עקרת בית והן בתור בעלת־עסק ביחד עם סבא. את כל בניה חינכה להשכלה תיכונית,ומתוך חיבה עמוקה למוסיקה, השתדלה להקנות להם גם חינוך מוסיקלי. ביתה היה פתוח תמיד, בעיקר לבני נוער לומד, שידע כי ביתה — ביתם.
היא היתה עוזרת לעניים וחולים. עקב פעילותה, שכלה הישר ורצונה התמידי לעזור — היתה אחת הנשים המקובלות בסביבתה.
עם פרוץ מלחמת העולם השניה — התנדבו שני בניה שבארץ לצבא. עם נפול פיצי, בן־הזקונים שלה, נשברה רוחה והחלו צרות הזיקנה. המשטר הנאצי ברומניה הוסיף את שלו.
אלינו הגיעה חולה וזקנה. חיתה אצלנו את שנותיה האחרונות בשלווה ובלי דאגות, דבר שסייע להאריך את ימיה ככל האפשר על אף בריאותה הרופפת.
יבורך זכרה!
אוסיה