הנצחה בקבוצת גבע

לזכרו של יואל שנן בן מנחם

דברי ההספד של הרב ד״ר אדגר נוף בתאריך ה־ 22 בספטמבר 1999

נעמי האחות אדית, הבן אמיר, בת זוגתו ליאת והנכדים גלעד אבנר ויורם, חברים יקרים, ברוך דיין האמת! בעל המקום ינחם אתכם!

מהי מטרת ההספד? חז״ל לימדו אותנו במדרשי אגדה ובתלמודים שחובה גדולה היא להספיד את המת, שכן כתוב בספרי המוסר: ״אין הנפטר מגיע למחיצתו עד שיספדוהו כראוי״ (ספר יקרא דחיי, סימן ו׳ סעיף א׳). אף בשולחן ערוך מפורש שמצווה גדולה היא להספיד את המת כראוי(יורה דעת, סימן שד״ם, סעיף א׳). בתלמוד הבבלי דנים חכמינו בשאלה חשובה: האם ההספד הוא משום כבוד החיים ״יקרא דחיי״, או לכבוד הנפטר ״יקרא דשכבי״. חז״ל דנו וחשבו, והגיעו למסקנה שההספד נוע להנציח את זכרו של הנפטר בצורה נאותה (בבלי, סנהדרין, דף מו׳ ע״ב), משום ש״חבל על דאבדין ולא משתכחין׳(סנהדרין, דף קיא׳ ע״א). מטרת ההספד היא לתאר את חיי הנפטר ולציין לשבח מעשיו. בהספד אנו מציירים לעצמנו תמונה כדי שנוכל ללמוד ממנה, כדי לשפר את אורח חיינו ונוכל לעזור לנו ולזולת בבניית חברה צודקת והגונה יותר.

בעת צרתו אמר איוב: ״ה׳ נתן, וה׳ לקח, יהי שם ה׳ מבורך״. גם אנחנו אומרים היום את המילים האלה.

אנו נמנים אל אומה עתיקת יומין, אשר יודעת היטב מהו כאב ויגון. אולם, אלפי שנים לימדו אותנו, ששם טוב אינו נמחק מן העולם, ושיש הרבה כוח נפשי באמונה הטהורה של קרובי האבלים.

״ה׳ נתן״

יואל שנן נולד ביום 2 ביולי 1919 בבודפשט שבהונגריה. בהיותו בן שנה הגיע לוינה שם סיים את ביה״ס והחל בלימודי רפואה. לימודיו הופסקו בשל כניסת הנאצים לעיר.

בתחילת מלחמת העולם השניה שהה בסלובקיה, שם היה פעיל בתנועה הציונית בקבוצת הכשרה.

בשנת 1942 ברח להונגריה והיה במחתרת. הוא היה חלק מטרנספר קסטנר. ביוני 1945 הגיע יואל למחנה הריכוז בלגן-ברזן ושם שהה עד לשחרור המחנה. בתום המלחמה, ינואר 1945, נסע לשוויץ ובסתיו של אותה שנה עלה לארץ. בשנת 1948 הכיר יואל את בחירת לבו נעמי, ילידת קיבוץ גבע, והם התחתנו בהפוגה הראשונה שבמלחמת העצמאות. נולד להם בנם היחיד, אמיר בשנת 54. יואל היה פסיכולוג ואף עסק בהוראה באוניברסיטת ירושלים.

״ה׳ לקח״

יואל הקדיש את חייו לעזרה לזולת, הוא היה איש משפחה מסור ואוהב, לאישתו, לאחותו, לבנו, לכלתו, לנכדיו, לאחייניו ולאחייניותיו.

הוא היה מדען, בעל כושר מחשבה מקורי ויצירתי. העבודה והמשפחה היו בשבילו הכל. יואל חלה באפריל, היו לו דום לב שגרם לנזק מוחי, והוא אושפז בביה״ח מאיר בכפר סבא. אולי סבל מייסורים קשים, שלא נדע. למרות ששנא הלוויות, טקס זה היה קביל בעיניו.

״יהי שם ה׳ המבורך״

האל יתברך שמו נתן לנו נשמה יקרה, אח דואג, בעל אוהב, אבא מסור, סבא חביב ואהוב. נפלה עטרת ראשינו. אנו מתחייבים לשמור פינה חמה בלבנו ובזיכרונותינו עבור יואל שנן, יהי זכרו ברוך!

וינוח בשלום על משכבו ונאמר: אמן!

אדגר נוף