טרטקוב
משה טרטקוב נולד בעיירה אובודקובה, פלך פודול, בשנת 1895. בן למשפחה יהודית אמידה ועדינה. בית, אשר נשבו בו כבר הרוחות המרעננות של חיבה לארץ־ישראל וחלמו על עליה. טרטקוב בילדותו לא נשלח ל״חדר״. חינוכו נמסר לידי בתו ובנו של א. ד. גורדון. הבת יעל עסקה בלימודו החילוני והבן לימד אותו עברית. תנ״ך ותלמוד. המשיך את לימודיו בגימנסיה של קישינוב. עם עלייתו של א.ד. גורדון לארץ היה בית טרטקוב אחד הבתים המעטים בגולה, אשר היה להם קשר חי ומגע כה קרוב עם אותו קומץ אנשים, אשר נתנו את ציוני הדרך הראשונים לארץ ישראל העובדת, ע״י קשר המכתבים עם א.ד. גורדון אשר היה קרוב משפחה לטרטקוב.
בקיץ 1914, זמן קצר לאחר הירצחו של ברסקי בדגניה עלה טרטקוב ארצה. עם בואו הלך לעבוד בקואופרציה של מרחביה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ניתק הקשר בינו ובין המשפחה ונתחדש רק בשנת 1921 עם עלייתה של אחותו יהודית. טרטקוב נצמד אל משפחת הפועלים הקטנה אז בארץ. עובד תקופה מסויימת בדגניה, חי בשרונה יחד עם א.ד. גורדון ומתוך הפרוטות הדלות של משכורתו הוא שומר שלא יחסר הנר בצריפו של גורדון. בכפר אוריה מסתמנת ראשית הקבוצה לעתיד לבוא וטרטקוב הרוח החיה בתוכה. שוב מרחביה, והקבוצה מקבלת את המשק של הקואופרציה לשעבר. כנרת וכביש טבריה—צמח, גיבוש הקבוצה ועליה לגבע. בלטה מאוד דמותו הגברתנית ושופעת החכמה. כאשר בא לבקר את גורדון בימיו האחרונים בשכבו בצפת, טפח לו גורדון על כתפו ואמר: בחורים כאלה אני אוהב — בלי קרחת, בלי משקפיים ובלי שיני זהב. גורדון חיבב מאוד את טרטקוב וראה בו את הדמות החסונה והמלאה חיות של עובד האדמה החדש בישראל.