חנה צפרירי

 

בת רבקה ויצחק לבנה

נולדה  1947

נטמנה בגבע  7.10.2008

ח' בתשרי תשס"ט

חנה - ציוני דרך

 

חנה נולדה בבית החולים בעפולה בשנת 1947 לרבקה ויצחק ליבנה שהיו אז חברים בקיבוץ יגור, אחות קטנה לפועה ולאברהם.

בשנת 1949 עברה המשפחה לעין כרם שבירושלים, שם עבדו ההורים כמורים במוסד עליית הנוער שהקימה וניהלה רחל ינאית בן-צבי.

בשנת 1953 עברה המשפחה לשכונת קרית היובל, שם גדלה חנה עד לגיוסה לצה"ל.

בין אותן שנים הצטרפה חנה'לה להוריה לשליחות חינוכית של שנתיים בברזיל, חוויה מיוחדת שרק מעט ילדים זוכים לה והיא טבעה בה רושם רב.

בתקופת התיכון למדה בתחילה במכינות של סמינר בית הכרם. אך מכיוון שהתעניינה יותר בפעילות התנועתית, סיימה ללמוד את כתה י"ב בבית ספר ערב.

בתחילה היתה חברה בתנועה המאוחדת, אך מאוחר יותר עברה ל"מחנות העולים" ועם גרעין של "מחנות העולים" התגייסה לנח"ל. במהלך השרות שהתה חנה'לה בקיבוץ כברי ולאחר מכן בקיבוץ אייל בו נשארה כחברה במשך השנתיים שלאחר שחרורה מצה"ל.

בשנת 1969 החלה ללמוד לימודי לשון ומקרא באוניברסיטת באר שבע.

בסיום הלימודים החלה לעבוד כמזכירת החוג להיסטוריה באוניברסיטת באר שבע, תפקיד בו נהנתה מאד.

ב - 1981 כאשר הרגישה שמיצתה עצמה בבאר שבע, החליטה לחזור למרכז הארץ, ועבדה במספר מקומות: אוניברסיטת תל אביב, מרכז קליטה וביטוח לאומי.

בשנת 1985 הכירה את משה צפרירי והם נישאו בקיבוץ גבע שבו התגוררו הוריה ואחותה. בשנת 1988 החלה חנה לעבוד בבית ספר לחינוך מיוחד "סולד" בעיר כפר סבא, בה התגוררה עם משה.

בשנת 1990 עם בואה של גת "הפכנו למשפחה של ממש" כפי שהגדירה זאת חנה. האמהות הסבה לה אושר אין קץ והיא הקדישה לה את כל ליבה ומאודה. בו בזמן העבודה בבית הספר המיוחד גרמה לה סיפוק רב והיא כבשה לה מקום אהוב ואהוד בקרב כל הצוות. במקום עבודתה זה התמידה במסירות רבה עד לפרוץ המחלה שנטלה אותה מאיתנו כל כך בחטף והיא רק בת 61, אם ורעיה אוהבת עד הרגע האחרון.

כך בשקט, הלכת לך מאיתנו והותרת את כולנו המומים וכואבים.

חנה'לה, בחרנו להביאך למנוחות בקיבוץ גבע לצד הורייך ואחותך אליהם היית קשורה כל-כך. ימתקו לך רגבי אדמת העמק בו נולדת ותהי נשמתך צרורה בצרור החיים.

                             המשפחה