מרים זטולובסקי (ריז'יק)
בת שפרה וצבי ריז'יק
נולדה ברוסיה
עלתה לארץ
נטמנה בגבע 31.08.1974
י"ג אלול תשל"ד
לזכר מרים
צלולת-דעת, עירנית ופקוחת־עין עד יומה האחרון, עד נשימתה האחרונה,
מן הראשונות, חברה ואם-בית לוותיקים שבנו, עוד בטרם ימי גבע שבמקום הזה, ואם לראשוני ילדי גבע.
גלגולי החיים הרחיקוה מכאן לשנים ארוכות אך הקשר לא נותק מעולם, והיא שבה לגבע בעקבות אמנון, אל ביתה הראשון.
הקימה משפחה עובדת, כך בליווי יהושע, חברה לחיים, סולל ובונה, חלוץ וחייל במערכות העבודה והבטחון. כך חינכה את ילדיה ביגור ובגבע, וכך עמלה בחינוך ילדי עובדים בגן-הילדים שבחיפה — שנים ארוכות.
תמיד מסודרת, מאורגנת, נקיה ונבונת- דעת. דבריה דברי־טעם ודעתה שקולה.
נפטרה בשיבה טובה לאחר שבריאותה התרופפה מאוד לאחרונה. בחיק משפחתה השיבה את רוחה, ובאדמת גבע נטמנה, ליד אישה וחברה לחיים ולעבודה.
במקום בו התחיל מעגלה — שם נשלם.
יהי זכרה ברוך.
נחמן
לזכרה של מרים (ריז'יק) זוטולובסקי
כתב ראובן לווין
קרוב ל-60 שנה שהכרתיה ואם לכנותה בשם אחד המציין את אופיה — האמא.
זה התחיל במושבה מנחמיה בעמק הירדן בשלהי מלחמת העולם הראשונה. חברים אחדים עבדו במושבה וחלמו על חיי קבוצה ומרים בתוכם. עלי להודות שלא הייתי ביניהם, אך ידוע לי שמשם התחיל הנבט של קבוצת גבע.
בגמר מלחמת העולם הראשונה נדרשנו ע׳׳י קהק׳׳ל לעבד אדמות כפר אוריה שבהרי- יהודה. שמה התבלטה דאגתה האמהית לבניה שמספרם איתה היה 13. זו היתה דאגת אם לבניה הצעירים, אם כי היא היתה בין הצעירים, אבל תחושתה כמבוגרת ואחראית.