דוֹד שלי
כתב חֲנוֹכִי זקס
ד"ר לאון למל זקס נולד בשנת 1896 בעיר סוסנוביץ בחבל זגלמביה בפולין.
היו לו חמש אחיות ואח אחד.
הוא למד רפואה באוניברסיטה של קרקוב. נחשב רופא מצטיין, ויצא להתמחות בבית החולים של וינה באוסטריה, שהיה הטוב באירופה בשנות ה 20 של המאה הקודמת.
בהמשך, הקים מרפאה יחד עם אשתו וונדה, רופאה במקצועה. המרפאה עסקה ברפואת משפחה בעיר סוסנוביץ ובקטוביץ. לזוג נולדה בת בשם יונינה.
לאון היה קצין רפואה בצבא הפולני, וגויַּס למילואים, ממש לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.
הוא נשבָּה בידי הצבא הרוסי. במהלך שִבְיוֹ, סבל עינויים רבים מידי ה נ.ק.וו.ד. (קומיסריון הפנים העממי של ברית המועצות, שהיה המשרד הממשלתי והגוף המרכזי לענייני ביטחון ושיטור, והגוף העיקרי שעסק בריגול פנים).
לאחר תחילת מבצע ברברוסה ביוני 1941, עם הקמת צבא אנדרס, הצטרף לצבא זה כקצין רפואה.
בצבא עשה מסע מדהים: הוא נדד עם הצבא דרך רוסיה, קזחסטן, אוזבקיסטן וטורקמניסטן, עד הים הכספי לטהרן, באיראן. אחר כך, ב 1943, עם כל הצבא והאזרחים הגיע ארצה דרך עיראק וירדן. הם נכנסו לארץ דרך המעבר, ליד קיבוץ גשר.
כמו רבים אחרים - כ 3,500 מתוך כ 4,000 חיילים יהודים - לאון ערק מהצבא. הוא מצא את דרכו לקבוצת גבע, בה עבד כרופא משפחה. כל ילדי גבע ידעו שהוא היה להם כאבא שני.
ד"ר לאון זקס עבד במקביל, גם בבית חולים בעפולה. היה הרופא של העמק, ושמו נודע למרחוק. בבית החולים היה מוערך כמאבחן מחונן.
בתום המלחמה מצא, שאשתו וונדה ובתו יונינה ניספו במחנה בלז'ץ.
לקראת סיום המנדט, הצבא הבריטי הציע לו לעבור לבית חולים בלונדון, לאון סירב להצעה.
לאון היה יוצא על כרכרה רתומה לפרד, אל המעברות בסביבה לטפל בחולים ובילדים. במיוחד - טיפל בתושבי גדעונה.
בשנות ה 60 גילה, כי יש לו אחיינית, שנמסרה לאימוץ אצל משפחה נוצרית פולנית. בשנת 1965 יצא לבריסל לפגוש אותה. המפגש היה מרגש מאד. ראשית, כאשר ראה אותה, האמין שרואה הוא את בתו. או שהדמיון היה באמת גדול, או שהיתה זו הזיה. לאון התקשה להשתחרר מכובד התחושה. לאון סיפר לאחייניתו שהיא יהודיה, הוא ביקש אותה לחזור איתו לישראל, והבטיח לה לאמץ אותה ולדאוג לה כל חייה. היא סרבה ושבה לפולין. לאון חזר לארץ שבור ומדוכא.
לאון היה בודד, אך גם לא. באותה תקופה נאבק בין בדידותו ללא אשתו ובתו, ובהרגשה שאין המשכיות למשפחתו הקטנה, לבין השייכות לבני המשפחה. היו לו בני דודים וקרובים בעפולה. הוא היה בן-בית אצל כולנו. אהבנו אותו אהבת נפש. הוא ביקר אותנו כל שבוע. בכל פעם אצל בן דוד אחר. לאון אהב את גבע וגבע אהבה אותו.
ד"ר לאון זקס חי בגבע עד סוף ימיו. עד היום הוא מוזכר כאישיות יוצאת דופן, הרופא המיתולוגי האהוב על כולם, והרופא הטוב ביותר שחברי גבע היו יכולים לאחל לעצמם משנת 1943 עד 1968.
ב 11.11.1968 ד"ר לאון זקס נפטר משברון לב, ונקבר בקבוצת גבע.
חנוכי זקס