סיפורו של ליאון
כפי שנרשם מפי אחותו הלן חדידה
הסיפור על ליאון הוא סיפור של אהבה, אהבה בין אדם למשפחתו, אהבה לאמו, לטבע ולאנשים שסבבו אותו. וכן סיפור של אדם שהקדים את סביבתו ומשפחתו - מקוריות, יצירתית והרבה אהבה וכולם באדם נפלא אחד.
כבר בילדותו גילה ליאון קשר לחיים בטבע. בתנועת הנוער היהודית במרוקו אסף תמיד קבוצות ילדים ויחדיו יצאו להם לטיולים בטבע ושם הפליגו יחדיו בדמיונותיהם לארצות רחוקות - סיפורים שהיו המצע והבסיס בהם נקלטו סיפורי ארץ-ישראל הרחוקה.
לאותו חלום של א״י, המשיך להפליג בדמיונו, כשניהל ספריה פרטית. שם, בחיק העולם המאובק של הספרים, המשיך לטוות בדמיונו את חלומו על מקומות רחוקים ומופלאים. כשהבין שלא יוכל לחיות בהרמוניה עם נפשו הסוערת, עד שלא "יתעורר מחלומו" לתוך אותה מציאות שצייר לו חלומו - החליט שיעלה לארץ ישראל.
את כל סבלנותו צריך היה לגייס כדי להדוף את נסיונות השכנוע של קרוביו שאמרו לו שמעשה כזה לא יאה לבן למשפחה בורגנית מכובדת כשלו. אך הוא בעדינות ובסבלנות האופייניים לו דחה את כולם, נפרד לשלום מאמו והגיע לגבע. התאורים הנלהבים על הקיבוץ הנפלא והגלבוע המוריק 'לא אחרו לבוא' ועוררו את סקרנותה של אמא; ולאחר ביקור קצר השתכנעה אמא שמקומה כאן, במקום המקסים הזה למרגלות הגלבוע. אחריהם עלינו אני ודוד בעלי - ופתחנו כאן פרק חיים בישראל.
הפרק הסתיים עם מותו של ליאון שהיה הראשון שפתח את הפרק ובמותו גם חתם אותו. זה הסיפור על ליאון שאהב, הקדים את סביבתו, אך הקדים להסתלק מאיתנו והותיר אותנו יתומים.
הלן חדידה