אבא שלי, אב ילדי האהובים, סבא גדי, גדי שלי.
בגיל 16 וחצי לימדת אותי לראשונה בחיי מהי אהבה ללא תנאי. ונשביתי בקסמיך. זה שינה את כל תדמיתי בחיי. ההרגשה שאני שווה בגלל מה שיש בי ובגלל מה שאין בי. היית בעצמך נער צעיר טרם מלאו לך 19 שנים אבל ידעת להעניק לי חום ובית שחסרתי. בשקט שלך, בצניעות שלך, אבל במסירות ללא גבול.
כשנולדו הילדים התגלית כאב מאומן, מיומן, כאב מימים ימימה. חשבת כל כך נכון וכל כך ברגש. הבנת את הצרכים של הבנים שלנו בכל שלב, מכילם ונותן להם אותם ברגש ובחכמה. לפעמים בנית טיול טבע שלם סביב מקל שמצאת בדרך שסביבו צמחה חווית טיול שלמה. על יד הפינה הסודית שיצרנו לנו בגלבוע , מין מערה על שפת המצוק והנוף של העמק, אנחנו נעצרים ומראים לנכדים בעברנו על ידה.
בקלות רבה המרת את תפקיד האב לתפקיד סב. הקשר שלך עם הנכדים היה מיוחד לך ורק לך. אפיין את רכותך, אפיין את דאגתך, את מסירותך. כך קשרת את חייך בחייהם. אמרנו שלקית במחלת ים. כי עד כדי כך חיית את חייו של ים נכדך הבכור.
ואני האישה המפונקת שלך. כל יום ערכת לי את סדר היום מתי עבודה, מהן תוכניות הטלויזיה שאני אוהבת לצפות בהן – בדווח יומי הרצאות שידעת שאני מתעניינת בהן. בדיקה יום יומית של העיתון – ודווח.
בטיול לרוסיה כשכבר חולשת הגוף נתנה את אותותיה לא ויתרת על ריצה בכוחות אחרונים למלא את צרכי הלוגיסטיקה שלנו, ובלבד שאני אוכל להתפנות לראות ולקלוט וללמוד ולהנות מדברים שידעת שהם כל כך חשובים לי. אמרת לי, יצאתי לטיול כדי לעזור לך להנות ממנו. כל ימינו חשבת שזה יעודך ולא הרפית, לא הרפית, לדאוג ועוד לדאוג שאוכל לממש את כל רצונותי. שילדינו יוכלו לממש את צרכיהם, שהנכדים יהיו מאושרים.
היית מורה נהדר, אבא שלי, אבא שלנו ואני אעשה ככל יכולתי למלא את כל הדברים הגדולים והקטנים כפי שאהבת. אוהבת אותך לעולמי עולמים בכל נפשי.
יום יום אשמור אותך קרוב אלי. לעולם לא אפרד ממך.
רבקה