אבא יקר שלנו,

כתבה חגית

מאז שנפרדת מאיתנו, אני מנסה לחבר את הזיכרונות, המחשבות, הרגשות והתחושות שמציפות אותי... בכדי לנסות ולו במעט, לתאר את האדם המופלא שהיית.

מחפשת את המילים, אך הכל מתערבב...

הגעת לגבע - ילד צעיר, ללא משפחה, לבד בעולם. כנראה שכבר אז, כילד, בחרת להיות "מהטובים ביותר" – רצית אהבה.

וכך, סללת את דרכך בחיים, כמדריך בתנועת נוער, כקצין בצבא, בליווי חבורת נוער בסיכון ובכל מה שעשית... מתוך מקום של רגש, של נתינה, רכות וחמלה - המתובלים בחוש הומור נדיר, אופטימיות ותמימות של ילד אשר ליוותה אותך עד יומך האחרון.

מצאת פה את אהבת חייך - את אמא. חיבור מיוחד של שני קצוות תבל, שנפגשו כאן בגבע, אחד מתימן והאחת מארגנטינה. מים ואש: שני ניגודים המשלימים זה את זו באופן מושלם.

יחד בזוגיות מיוחדת במינה שיש בה אהבה מופלאה לצד תמיכה הדדית לאורך שנים ופרגון אינסופי, הקמתם בית מלא בשמחה, אהבה וצחוקים לרוב.

זכיתי להיוולד בדיוק ביום הולדתך. קיבלנו זה את זו במתנה. תמיד אמרת לי, שאני החגיגה שלך ולכן – קראתם לי חגית.  לילות שלמים  היית יושב לידי בבית הילדים עד שארדם, מלטף ומרגיע...

היית לנו אבא של סיפורים, שירים, טיולים ברחבי הארץ, טיולי בוץ בוואדי ועוד אין ספור חוויות.

כצלם חובב היית מקצוען במיוחד. בילית שעות במעבדת צילום, בה לימדת אותנו איך נכון לפתח תמונות שיצאו כמו שצריך. ממרחקים, היית שורק לנו את השריקה המשפחתית מיוחדת, שרק אתה הצלחת לשרוק, שנים של אימונים לא עזרו לנו.

באהבתך הגדולה והנדירה לילדים זכינו אנחנו כילדיך ויחד איתנו כל 13 נכדיך. לא פסחת על אף אחד, מקטן ועד גדול. עד ניו-זילנד נסעת עם אמא ונתת מאהבתך לכולם גם שם.

בכל הזדמנות הם רצו לבוא  ורבו מי יבוא אליכם – לגבע. היה להם משפט מיוחד שמסכם הכל: "אנחנו עם סבא ישי – אנחנו לא צריכים אף אחד!" כן, כזה היית, אבא-סבא מיוחד במינו.

בשקט בצנעה עם החיבוק החם והעוטף שלך, ברוב הזמן לא מרבה מילים...  אך תמיד נוכח, מלווה, מכבד ומאפשר לכל אחד לבחור את דרכו וללכת אחרי ליבו.

12 שנים התמודדת עם מחלה נדירה שהחלה בכאבי ראש נוראיים ואתה... יושב ומגרד את הראש בשקט, לא פוצה פה גם כשנורא סובל.

ואמא - "אשת חיל מי ימצא" – אתה מצאת! זכית! באהבה ומסירות מעוררת השראה 24/7 היא הייתה שם למענך. בלי הנחות, לא מוותרת ומקדישה את כל חייה למענך. גם כשאמרו לה ש"אתה לא בר שיקום", היא בשלה, מאמינה בך ועושה הכל מהכל בכדי להקל עליך ולאפשר לך חיים מיטביים לצד המחלה. עד לנשימתך האחרונה, היא היתה שם לצידך, מלטפת, מחבקת, דואגת שתמיד תהיה נקי ומטופח. שמרה עליך מכל משמר – באהבה שלא רואים כמותה. בחמש שנים האחרונות, בהן כבר לא היית מסוגל לתפקד באופן עצמאי קיבלנו את פינג במתנה, פינג אהב אותך ואתה אותו. טיפל בך בכבוד, בשקט, בעדינות ובמסירות כמו בן לאביו. אבא – הוא קרא לך.

תודה לך – פינג על כל מה שעשית למען אבא. אוהבים אותך כולנו. 

לאחרונה, כבר מאוד סבלת ולא הצלחת לדבר אפילו.  מנחם ומשמח אותנו שזכינו להיות לצידך בשלושת הימים האחרונים בהם היית  מורדם במיטתך בבית שכה אהבת. ניסינו ולו במעט להשיב לך מאהבתנו. לעטוף אותך ולעזור לך שיהיה לך מעבר קל ונעים לעולם הבא.

זהו אבא, היום אתה נח לך לעולמי עולמים בין רגבי אדמת העמק שכה אהבת.

אנחנו נמשיך להיות בקשר בדרכים אחרות, אין לי ספק – מחוברים לנצח נצחים. 

אנחנו פה, נמשיך במסורת המשפחתית שלנו, יחד כמשפחה חמה ואוהבת, נשמור על אמא גם בשבילך.

נוח בשלום על משכבך אהוב שלנו.

חגית