הקרב האחרון
לאחר שהוקם ראש גשר, מעברה המערבי של התעלה, הכרח היה להזרים תגבורת מסיבית להבטחת המאחז והרחבת שטח השליטה. הצרכים ודחיפותם ברורים היו לחלוטין, אך לא כן מערך הכוחות המצריים. בשעות אחר הצהריים של ה־15 באוקטובר, נתקבלה הפקודה לפתוח את הדרך לגשר גדול — גשר הגלילים. הגשר נגרר ע״י מספר טנקים, ונבצר ממנו מחמת מבנהו וגדלו לנסוע בכביש מפותל.
הכוח יצא על זחלמים וג׳יפים בדרך הדיונות, כאשר גדעון מפקד על מחלקה. שלושה מהזחלמים נעצרו בדרך מחמת תקלות, ובהם הזחלם של גדעון. גדעון וכמה מאנשיו עלו לזחלם אחר והמשיכו בדרכם. חלק מן הכוח נשאר לחסימה מול הארמיה השלישית והשאר המשיכו ליעד, צפונה לעבר הצומת. בצומת נספחו אליהם כמה טנקים. ב־3.00 לפנות בוקר נתקבלה הפקודה לפתוח את ציר טרטור, כאשר לא ברור היה כוח האויב, והערכותו. הכוח בגודל פלוגה לערך, כלל עתה 5 זחלמים ושני טנקים, הבקיע לתוך מערך אויב בגודל חטיבה. אש חזקה מנשק אנטי־טנקי וטילים נפתחה לעבר הכוח, הזחל שלפני גדעון נפגע, כמה מאנשיו נפצעו ואחרים נטשו. אור ראשון מצא את הזחל חשוף לחלוטין מול מערך צפוף של האויב.
דבריו האחרונים של גדעון בקשר היו: ״יש לי כמה נפגעים...״ איש מאנשי הזחלם לא חזר.