דברים שנאמרו על קברו
כתב יאיר זק
לברוך
הסוף תמיד מפתיע ולא חשוב כמה זמן נחכה לו. כשאדם שבע ימים עובר מן העולם, מעטים היודעים לספר מה עשה, פעל ויצר במשך שנותיו הרבות. אבקש את סליחתך דודי על דברים שלא אדע ואך מפי השמועה באו אלי. שהוא גדול בין אחיו כמאמר הפסוק, לא רק הבכור בין עשרת אחיו ואחיותיו אלא מנהיג אמיתי משחר נעוריו בעירה. פעיל בכל דבר מארגון בתי ספר, חוג דרמתי, פעילות ציונית ענפה ובגיל של פחות מעשרים נבחר לחיות סגן ראש העיר. איש מוכשר ורב תושיה בכל אשר יפנה. איש נעים הליכות ובעל קסם אישי כובש. רב הומור וצנוע. מפעילות בעיירה הוא עובר לארגון אניית המעפילים הראשונה "וולוס" ועולה ארצה בתחילת שנות השלושים עם כל משפחתנו.
בארץ הוא פעיל בעניני הצבור ובשלהי מלחמת העולם הוא מתמנה קצין אונר״א ועוסק במחנות העקורים ובעלייה. הוא מסיים את שרותו הציבורי בשרות החוץ כקונסול בפולין ושגריר ברומניה. בגמר פעולות אלה הוא מקים את קרן הפנסיה של הפקידים ועומד בראשה עד צאתו לגמלאות.
אבל בשבילנו היה ונשאר הדוד ברוך. מופיע תמיד בהידור, מעולם שלא הכרנו, נושא מצלמה שהיתה באותם ימים פלא פלאים, מצלם את המשפחה. המצלמה על תלת רגל, ברוך מסדר את כולם, לוחץ וממהר להצטרף לתמונה בעוד המצלמה משמיעה תקתוק מוזר ו...יש תמונה.
ואיך אפשר לשכוח את התכנסויות המשפחה בבית ההורים כשברוך ואריה ז"ל מנצחים על החבורה העליזה בחוש הומור נדיר (שהרבה ממנו בשפת יידיש שבאותם ימים עוד לא הבנתי).
ברוך - שבביתו מתארחים בת״א, הולכים לסרט קולנוע טוב או למסעדה. ברוך - שבביתו התוודענו בפעם הראשונה למשקה טוב אמיתי ואורגינלי. איש העולם הגדול. תמיד הוא ממהר, ענינים מחכים - לא מגיע ובורח.
ולפתע בא השכול, נופל הבן היחיד. דברים אינם עוד כפי שהיו. תוך שנים מעטות נאספים אל עמיהם גם ההורים.
ברוך בא לבקר, נושא כאבו בצנעה. במסיבות המשפחתיות הוא עדיין הרוח החיה, מתבדח ונהנה בחברתם של בני המשפחה אבל צל מלווה אינו סר מן האדם שכה אהבנו. והוא נושא כאבו זה 40 שנה עד לקבר.
השנים נוקפות והזקנה עוד יכולה לחכות, יש נסיעות שצריך לנסוע ויש ספר העיירה שצריך להוציא וישנם ארגונים כאלה ואחרים. עדיין חסרות לו כמה שעות כל יום. מכונת הזמן אינה חדלה מלכת, מעם השולחן המשפחתי נושרים אחים ואחיות, והוא עוד אתנו, במלוא שכלו והרבה חוש הומור.
כאן מתחיל פרק אחרון של פעילות בהתנדבות בארגון הפנסיונרים ובפעילויות שונות כמו הוצאת ספר העיירה ודברים אחרים.
נוח בשלום באדמתנו, שלא תמיד היתה שלך, אבל תמיד קרובה ללבך. נשתדל להיות ראויים לזכרך.
בשם המשפחה - יאיר זק