אמא
כתב ניר
הזכרונות מתחילים בילדות, בטיולים המשפחתיים בעמק, על עגלה וסוס או בטרקטור. או כאשר אמא היתה חוזרת הביתה, שותה קפה עם חלב, ואני הייתי טובל עוגיות בקפה שלה. בשבתות היתה אמא קולה על פתיליה בוטנים, שגידלנו בגינה, עם דבש. הרבה זכרונות שלי מאמא קשורים לאוכל: אמא היתה אופה המון, ותמיד היה בבית מבחר מאפים טעימים. היא מאד אהבה לארח ולשמח את אורחיה במטעמים שהכינה. מאמא למדתי לבשל, לאפות ואפילו לסרוג.
אמא מאוד אהבה ספורט, ובצעירותה היתה ספורטאית מצטיינת. אני זוכר תחרויות ריצה ו"שלוש מקלות" שהיינו עושים בדשא הגדול, וכמובן - שהיא תמיד השיגה אותנו. זכרונות נוספים מלווים אותי מתקופת היותה אחות במרפאה בגבע, כשהייתי הולך איתה בערב למרפאה, ומסתכל בסקרנות של ילד, כיצד אמא טיפלה בחולים. לימים כשבגרתי, ידעתי כמה אמא היתה מסורה וכמה היה חשוב לה לטפל ולסייע גם מעבר לשעות המקובלות, וכמה כעסה כאשר החליטו לבטל את ביקורי הבית, כפי שהיה נהוג עד אז.
אחר כך, בא הרצון שלה ללמוד נהיגה, סביב זה היו ארועים מצחיקים ו"מדאיגים"... אי אפשר לשכוח את הסיפור: יום אחד אמא נסעה לנתניה, ושוטר עצר אותה על מהירות. השוטר שאל אם היא אחות של שושנה דמארי. אמא השיבה בחיוב, קיבלה התנצלות מהשוטר שוויתר על הדו"ח ושלח אותה לדרכה. בשנים בהן למדה בביילינסון רכשה חברים חדשים שלמדו בכיתתה, כמו נחום סטלמך וקופמן, שניהם היו שחקני כדורגל. משם הדרך למגרש הכדורגל היתה קצרה: הלכנו יחד למשחקי כדורגל, נהנינו ומאד התרגשנו מהמעמד. מאוחר יותר אמא היתה אחות ראשית בתק"ם. בשנת -1976, בעת שרותי הצבאי, עברה אמא תאונת דרכים קשה, שבעקבותיה עברה שיקום. הכאבים המשיכו ללוות אותה, ולמרות זאת חזרה לפעילות ולעבודה מלאה בבי"ח עפולה.
המשפחה מתרחבת ומגיעים הנכדים. אמא הופכת סבתא ו"הצלמת המשפחתית". ולמרות שהתקשתה עם ה"טכנולוגיה", נהנתה להנציח כל תזוזה... יותר מהכל , הכי חשוב לאמא, היו המשפחה והחברים הקרובים. מכפר השילוח ומירושלים, כמו גם החברים הטובים מכפר יחזקאל, משפחות בסין וברקין. כשהחלטנו לעזוב את גבע היה לה קשה. אולם היא שמרה על קשר רצוף. תמיד דואגת ותמיד מוכנה לסייע בכל דבר. וכמו ששמרה על הקשר המשפחתי איתנו, ידעה לטפח ולשמר גם את הקשרים החברתיים שלה עם חבריה לעבודה, חבריה מהפלמ"ח, ואפילו חברים שהכירה דרך תחביביה הרבים כמו סריגה, תפירה ופתרון תשבצים.
אמא יקרה, הזכרונות מעידים שתמיד נהנינו מכשרונותיך וכישוריך הטובים. כל מה שעשית והענקת - היה מלא בנדיבות, חום ואהבה. את חסרה לי מאד.
מתגעגע
באהבה ניר