***
אדם המגיע לגיל שיבה
הוא עצוב.
הוא זוכר את החלומות
שחלם בנעוריו.
עזי מבע
עזי צבעים.
והם מחווירים. דֵהים. נמוֹגים.
לאורך הדרך.
*
והוא זוכר את העצים
שנטע בנעוריו.
גבוהים. ישרי גזע.
זקופי צמרת.
והם שוכבים כְּרוּתים
לאורך הדרך.
*
והוא זוכר את הטובים ברֵעיו.
גבוהים. ישרי מבט.
אוהבי חיים.
והם שוכבים כְּרוּתים
לאורך הדרך.
*
והוא שָׁלֵו.
רואה בנים
ובני בנים,
שילשים וריבעים
הם ממשיכים לחלום ולצעוד
לאורך הדרך.
זאב קליין
גבע 28.10.2000