שלמה זק (ב׳ כסלו תשי״ח)
כתב א. מ. קולר
שוב התאכזר הגורל לנו, בהיעקר מתוכנו אחד אלון איתן ומושרש בקרקע הקבוצה, מבוניה ומניחי יסודותיה הנאמנים, אשר מראשיתה ובמשך עשרות בשנים עבד אותה ושירתה בכל נפשו ובכל מאודו — חברנו שלמה זק.
לפתע הלך. ידענוהו כולנו כאדם בריא בגופו ושלם בנפשו עם דרך חייו ועבודתו בקבוצה; כאיש אשר לא ידע חולי, ולא הותש כוחו בעבודתו; כחבר אשר כוחו אתו ואשר עומד בעצם יכולתו להוסיף ולהמשיך בעבודת חייו רבות בשנים. רק לפני חודשים מספר ניתן האות, כאשר הותקף לראשונה במחלה אשר לא ידעה, וכאשר החלים קיווינו כי שב ורפא לו ושב לאיתנו כמקודם — והנה בא המוות כחטף וגזל אותו בימים מספר מחיק משפחתו וקבוצתו.
אולי יותר מאחרים היה זק שזור וקבוע בנוף הטבעי של הקבוצה. כאשר נראה יום־יום, ובמשך כל היום כמעט, ל ע י נ י כ ו ל, עושה את מלאכתו, זו מלאכתו הספציפית, אשר לא המיר אותה, כל הימים, כל השנים הרבות. היה זה טבעי לכל אנשי המקום לראות את זק בפינת עבודתו, כראותם תמיד בלי הפסק את המראה הכללי של גבע, על מערכת בניניה ונוף הטבע אשר בתחומיה ומסביב לה. היה זה טבעי לעין לראות כמעט תמיד את זק בבית־מלאכתו או בסביבתו עוסק בעבודתו, לא ייעף ולא ייגע, — כך תמיד, עשרות בשנים.
אהה, כי ביום אחד, לפתע, נחבל הנוף, נפגם קשה, כי נעקר מתוכו זה החלק הבלתי־נפרד ממנו ואשר היה לאחדים אתו. ועדיין אין הלב רוצה להשלים, כי אכן נעקר זק מתוכנו ואיננו, יאבל, יבכה הלב.
שלמה זק ניחן במידות יקרות המנויות באנשי המעלה שבחברת הקבוצה. הוא היה ישר ותמים-דרך בחייו, ביחסיו עם חבריו ועם כל הבא במגע עמו ביחסו לחזיונות ולשאלות הקבוצה ומחוצה לה. וחזיונות יום־יום כה מורכבים הם, והשאלות המעסיקות את הקבוצה — כה רבות הן. זק ידע על־פי רוב לשאוב מהאמת שבלבו את יחסו לכל זה ואת דעתו על כל דבר ודבר. הוא היה מאלה החברים הלא־רבים, אשר לקח תמיד חלק פעיל באסיפות הקבוצה ואשר השתתף בדיון ובחוות־דעת בכל שאלה וענין. וכאשר דיבר זק — ידעו הכול, כי ה א מ ת מדברת מתוך גרונו, כי זאת היא דעת חבר הנאמרת מתוך שיקול־דעת י ש ר, אחראי ונאמן. בין אם הוא צדק בשיקולו ובין אם לא צדק.
שלמה זק לא היה מהעומדים בראש. אך הוא היה מהעמודים החזקים שבית־הקבוצה נשען עליהם. הוא מאלה, אשר בעבודתם יום־יום, בדרך חייהם, ביושרם, במידת החובה והאחריות שהם נושאים, ביחסיהם לחברים ולחברה — הם מהבונים הנאמנים ביותר של חברת הקבוצה. בלי יודעים — בעצם חייהם ועבודתם הם מגשימים את מיטב החזון של חלוצי העבודה והקבוצה בישראל.