תולדות חיים

ביום חורף, לפני 80 שנה, נולד בן בכור לטובה וישראל איגליצקי. שמו נקרא אליהו, על שם סבו שלא זכה לעלות לארץ ולהכיר את נכדיו.

המשפחה הצעירה השתתפה בייסוד קיבוץ צעיר, גזר, ושם גם נולדו האחים של אלי - רחלי ואסף. מאוחר יותר הוחלף שם המשפחה לאורן. כשאלי היה כבן 16 שנים התפרקה קבוצת גזר, והמשפחה עברה לגבע.

כאן אלי התבגר, סיים בית ספר, התגייס לצבא, הקים עם יונה משפחה וגיבש תכונות ותחביבים שליוו אותו שנים רבות.

  • סייר. איש ידיעת הארץ. תנו לו מפה, מצפן ומימייה - ויתמצא בכל מקום שאליו יגיע. אלוף במציאת מסלולים לטיולים של משפחתנו, ואחרי שסיים לימודי ידיעת הארץ - היה במשך שנים רבות מדריך טיולי משפחות בגבע. גידל דורות של אוהבי לכת, אוהבי הארץ ושביליה.

  • חקלאי בנשמתו. איש עבודה. איש הגנת הצומח. מומחה שאין דוגמתו בהכרת המזיקים השונים והדרכים להדברתם. רוכב במרומי הקטפות לדורותיהן לאורך שורות ארוכות של כותנה מלבינה ואוסף את היבול הצמרירי.

  • צפר. ידיד לציפורי הארץ למיניהן. מתמצא במועדי בואן ועזיבתן. מקומות הקינון שלהן והקולות האופייניים למינים השונים. בשנות ה-80 אירח וטיפח צפרים (ילדים מהארץ ומבוגרים מארצות שונות) שעקבו ותיעדו את נדידת העופות למיניהם, בתחנה שהקים למטרה זו על גג בית אתקין. ילדים אלה הפכו לבכירי הצפרים בישראל של היום.

  • בעל חוש הומור מיוחד, המשתפר עם חלוף השנים. חסר סבלנות ל"בטלנים" וברברנים" כלשונו.

  • איש משפחה אוהב ומסור. עיצב את בילויי המשפחה לפי תחביביו - דיג בבריכות הדגים, פינג פונג ורכיבת אופניים עם הגדולים, צפרות והכרת חרקים, זוחלי ושרצים למיניהם. טיפוח אוסף מדי-חום מרשים, שכל מי שנסע לחו"ל קיבל הנחיה להביא דוגמה.

55 שנים יחד לא הולכות ברגל. אנחנו - דווקא כן.

השלמנו זה את זו. והייתי יד ימינך ככל שרצית (ואולי קצת יותר) - בטיולי המשפחות; בדבקות במדידת הגשם שקטע בצורת ארוכה לכבודך אתמול; בטיפול בגינת ביתנו האהובה.

ממך למדתי לאהוב את נופי הארץ. להתברבר בדרכים לא מוכרות - אתה על ההגה ואני על המפות. לבקר בתאריכים ידועים מראש פרחים באתריהם וציפורים נודדות במקומותיהן.

הוויכוחים שלנו על ה"איך" גם כשהסכמנו על ה"מה" הפכו לנושא לבדיחות של הנכדים.

נוח בשלום באדמת גבע שאהבת. תמיד נזכור בחיוך את אמירותיך "אדמה זה לא לכלוך" ו"אין דבר כזה יותר מדי גשם".

אוהבת, יונה