אלי
לפני שבועיים חגגנו לך יום הולדת 80 ואתה היית המאושר באדם.
דיברת, העלית זיכרונות מימים רחוקים ורצית שנשיר אתך ניגון שרק אתה הכרת.
והיום עומדים כאן אנחנו בדרכך האחרונה.
אחי הבוגר, נולדת 8 שנים פחות 8 ימים לפני, מבניה הראשונים של קבוצת גזר.
אימא קראה לך אליהו על שם אביה שנפטר בפולין ממחלה בהיותה ילדה.
כשנולדתי אתה בחרת את שמי, אסף, והקפדת לקרוא לי כך תמיד.
בשנת 1961 קבוצת גזר התפרקה ואתה נער צעיר שלקח את המשבר ללב וסרב להשלים איתו.
מה שהוביל אותך לאחר השחרור מהצבא לחזור לגזר לשנת שרות מאוחרת.
בגזר הכרת נערה צעירה מכפר הנשיא, את יונה, שבאה גם היא לשנת שרות ואיתה הקמת לאחר מכן את משפחתך, ילדים ונכדים לרוב.
עבודת האדמה הייתה עיסוקך העיקרי רוב ימי חייך הבוגרים.
נתן זך כתב על "עץ השדה"
כי האדם עץ השדה
כמו האדם גם העץ צומח
כמו העץ האדם נגדע
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
אלי, לא היית איש של מילים, אולי כמו עץ השדה, גדלת ורכשת ידע עצום בכל דבר שעסקת בו .
אני זוכר אותך יוצא עם שחר לשדות הכותנה לחפש חרקים וזחלים כדי לקבוע מתי יש לרסס.
אתה הוא זה שלימד אותי לעבוד על קטפת הכותנה והייתי מחליף אותך במשמרת ערב בעונת הקטיף.
ירשת מאימא את אהבת הארץ. הכרת את הצומח והציפורים בכל עונות השנה.
היית שותף לחוג ידיעת הארץ שהוביל אותך לאורכה ולרוחבה של הארץ.
הובלת במשך שנים את טיולי השבת של גבע ותמיד ידעת להעניק מהידע שלך בכל נושא.
בשנים האחרונות, כשנפגשנו או דיברנו בטלפון, קראתי לך בשמך המלא, אליהו, כראוי לאח בוגר.
היית איש טוב לב, איש מעשה בעל נשמה טהורה ואני בטוח שדרכך למרומים תהייה סוגה בשושנים.
ולכם הנכדים, שאלי כה אהב, אם תרצו סבא שיעמוד לצדכם לעצה ועזרה אני כאן בשבילכם.
אסף