תומאס - ( שמו האמיתי של ישראל לוסטיג).
תמיד אמרת: ״אם בן אדם נולד הרי בסופו של דבר ימות.
כשיגיע זמני למות אל תהיי עצובה מדי כי אני אהיה בסדר במקום טוב של מנוחה ושקט׳׳.
אני יודעת שאתה בסדר שם למעלה, אבל אנחנו פה למטה עצובים. אתה חסר לנו מאוד וקר לנו בלעדיך. שקט בבית ודממה.
הכול קרה כל כך מהר ולא תפסנו מה קרה. עד עכשיו אנו לא מבינים שאינך איתנו יותר. לפעמים נדמה שזה רק חלום רע ושאכנס הביתה ואתה תשב ליד שולחן העבודה או המחשב, אך לא. הבית ריק ואתה אינך.
תומאס, היית הכול בשבילנו, החבר הטוב ביותר שלנו. תמיד נכון היית לכל בקשה, לכל צורך - ואפילו הקטן ביותר.
אני מודה לך על שנותינו היפות והטובות שבילינו ביחד.
בזכותך אני פה. תמיד אמרת לי - ״אין לך מה לדאוג. יש בגבע אנשים טובים שיבואו לעזרתך בשעת צרה.״
ואכן הצדק הוא איתך. תמיד אמרת לי לראות את הצד הטוב בכל דבר ובכל מצב ־ אהבתי את האופטימיות שלך. עכשיו נשארנו יוחנן ואני, אך אתה איתנו לעולם, כי יוחנן הוא חלק ממך והוא מביא לי הרבה אושר.
קשה לנו מאוד בלעדיך אך האהבה בה עטפת אותנו נותנת לנו כוח ותקווה לעתיד.
הייה שלום יקר שלי ונוח בשלום על משכבך.
יוחנן וחנה'לה