תודה תודה תודה על שנולדתי לאבא כמוך
כל כך בטוח ויודע ומאמין בדרך,
וכל כך מבולבל ואבוד בזוטות הקטנות של החיים, שאותן ניהלה אמא בטבעיות מוחלטת ובשנים האחרונות במיוחד עת שמרה עליך שהזדקנות הגוף לא תבייש או תביך.
אתה, שתמיד מכיר את המילים והביטויים והעובדות והרעיונות, אבל כשצריך לקדוח בקיר ולתלות מדף קוראים ליוסיק כדי שיהיה ישר ויציב ותלוי ועומד.
אבא שלעולם לא יגיד מילה שאינה בדיוק מה שהוא חושב, לעתים גם אם היא פוגעת בזולת, אבל הוא גם זה שיצא לתמוך בחלש וחסר האמצעים, גם אם זה נגד החלטת הרוב.
האמת החותכת הזאת נחתכת ומתפוגגת בסיפורים ודמיונות וגוזמאות ולרוב- אסור לקלקל סיפור טוב עם עובדות.
אבא שלעתים כועס ומתפרץ וזועם, בעיקר כשמקטרגים על כור מחצבתו, טבור העולם, השורש, גאוותו - גבע שלו, שהלכה והשתנתה אל מול עיניו והוא הלך ונעשה מריר ומאוכזב, כאהוב שננטש ע"י אהובתו ועדיין ממשיך לאחוז בכוח היפה והטוב שבה.
אני רוצה להודות על המעגל השלם והעגול והמלא שהושלם בזמן האחרון, ובעיקר בשנה האחרונה.
זמן בו מיציתי את הביקורת והטענות והתאפשר לי פשוט לאהוב אותך כל כך על כל צדדיך, ועל שהתאפשר וניתנו הזדמנויות לומר ולבלות ביחד. על שהספקנו, על כל הרגעים השקטים של היחד: על ארוחות הבוקר בשבת, על ההפלגה הנפלאה, על המסיבות בהן אתה מנגן בבנג'ו ובמנדולינה ובתערוכה האחרונה שלי, בה היית כה מעורב, סקרן ונרגש. על שציירת ורשמת בחופש גדול ודייקנות. רוצה להודות על כל מה שנטעת בי ונתת לי.
נעה