פניה רם
פניה האחת והיחידה. קשה לתאר את הילדות שלנו ללא פניה.
אנחנו ילדים תמיד מלאי פצעים, נופלים, נתקלים באבנים, תמיד קצות בהונות הרגלים פצועות עם צלקות, הברכיים פצועות מנפילות, הידיים נשברות ממשחקים, העיניים עם דלקות.
ואותה פינה בצריף קטן, עם וזלין, משחה שחורה וטיפות עיניים, עם פלסטרים על המדפים הקטנים, ובתוך פינה זו - פניה האחת והיחידה. תמיד עם אור בעיניים, אהבה וחיוך.
ביום ובלילה מרפאת ללא לאות כל פצע, כל דלקת וחובשת אותם. למחרת אנחנו מגיעים שוב, נפלנו והפצעים נפתחו, ופניה תמיד באהבה ובסבלנות אין קץ מטפלת ומרפאת כל פצע ופצע. גם בשנותיה האחרונות נצרתי בלבי את פניה של ילדותי. כל כך חזקה ואוהבת, כמו סלע איתן, עם דמעות והרבה אהבה.
אלי גורן