אסף שמחוני

 

בן יהודית ומרדכי שמחוני

נולד בנהלל     6.10.1922

נטמן בירושלים  6.11.1956

ב' בכסלו תשי"ז

 

לאתר יזכור      תמונות       דברי ניחומים וזיכרון

ציוני דרך

 

מתולדות חייו

כתב משה מילמן

 

אסף — בן ליהודית ומרדכי שמחוני. אביו מרדכי — מצאצאי דור חמישי לעובדי אדמה מושרשים, אשר התנחלו באחת מן המושבות היהודיות ״שדה מנוחה״ שבדרום רוסיה. בית יהודי־לאומי־מסורתי. בני המשפחה, רובם ככולם, השתלבו בתנועה החלוצית, עלו ארצה ונמצאים בהגשמה. הוריה של יהודית — בית הסבא ר׳ משה יבזורי — משכיל ליטאי אשר נדד לרוסיה הדרומית, היה בית מועד למשכילים העברים ולנוער במושבות שחלמו ושאפו לעלות לא״י ולחונן אד­מתה! מבני משפחה זו רובם ככולם עלו לארץ והשתרשו במולדת, פרט לאח אחד זרובבל ז״ל (חבר מרכז החלוץ הרוסי), שלא זכה להגשים משאת נפשו.

הורתו ולידתו של אסף בנהלל, הוריו ממייסדי ומתיישבי נהלל.

נולד בט״ו בתשרי תרפ״ב, אלינו הגיעה משפחת שמחוני ב־1931 עם בנם הבכור אסף  והוא אז כבן 9, הבת רוני, ובנם מנחם.

 על אסף

כתב דודיק

 

ברשימה זו הנני רוצה להעלות קוים לדמותו בשדה הספורט, הוא בלט במיבנה גופו האתלטי עוד בגיל צעיר והצטיין בין ילדי כי­תתו בענפי הספורט השונים שעסק בהם: מראשוני ילדי ביה״ס ש­צורף לקבוצת המבוגרים — במשחקי כדור־יד, כדור־סל וכדור־עף. השתתף בקביעות בכל התחרויות. בעת שנבחרת כדור־יד־וסל — היתה מהטובות בעמק — היינו מגיעים לתחרויות הגמר הארציות של ״הפועל״ הודות לכך שאסף נמנה על שחקניה הנבחרים.

באתלטיקה, הצטיין ביחוד בזריקת דיסקוס, כידון ומשקולת (בצורת רימון, אבל כבד הרבה יותר). בתחרות הגמר שהתקיימה בירושלים לאליפות האתלטיקה הקלה של ״הפועל״ בשנת 1940, השיג תוצאות יוצאות מהכלל — עבר את ה־71 מטר בזריקת משקולת, בדיסקוס השיג תוצאה של 37 מטר, ובכידון 47 מטר. למעשה, בכל תחרויות האתלטיקה הנוספות של ״הפועל״, שבהן השתתף מטעם סניף תל-יוסף, תמיד הגיע למקומות הראשונים, או לפני הראשונים. המשיך להתעסק בספורט בכל שעת כושר, גם בתקופה שהיה כבר נתון רובו ככולו בבעיות הבטחוניות.

אופייני ביותר לאסף — יחסו ההוגן ליריב. בין אם ניצח, או נוצח. בשעת משחק או תחרות שבהם השתתף, אהב לנהוג תמיד ביושר ובמידה רבה של הגינות כלפי יריביו.

אחינו הגדול — אסף

כתב שלום אילתי

 

לנו בני הדור הצעיר כבר לא מוכר אסף איש הפלמ״ח ומלחמת השיחרור, אלא מתוך סיפורים בלבד. ואף שצנועה יותר בעלילות היא דמותו של אסף איש צה״ל שזכינו אנו להכירה - הנה לא הת­מעט בשל כך הייחוד שבה — זו הגדלות שבענוותו כפי שנתגלו לנו בהזדמנויות צנועות וגילויים פעוטים אשר באמצעותם הסתבר כל האפייני לו  וה­אהוד עלינו, ואנו הלכנו שבי אחר דמותו.

שעה שהתגייסנו לצה"ל היינו ציבור מקומטי מדים, ערב־רב של בני קיבוצים ועיר. מטבע הדברים היינו תחילה קובעים הערכתנו זה לזה לפי מקום ה­מוצא — כפי שמע שבחו או גנותו המקובלים בין הבריות. לכל משק שם מסויים — מעין ״פירמה״. בני תל־יוסף היו  תמיד בפיסגת סולם הערכות זה: בני המשק אשר אסף שמחוני חבר בו. היה זה קמיע אשר אינו בר־תחרות כלל, סגולה אשר באמצעותה עלה ערכך לא רק בעיני חבריך החיילים, אלא אפילו משכה חינו של המם־כף או הקצין. ליחס של ״מקו­רבים למלכות״ זכינו, בני תל־יוסף, בזכות ההערכה וההוקרה של המפקדים בצה״ל לאסף. ואנו נשאנו עובדה זו בגאווה בלבנו, והשתדלנו שלא לבייש ״פירמה״ זו.

מדבריו

הפלוגה הדתית במלחמה

 

בתחילת אפריל 1948, עם פרוץ הקרבות באיזור משמר-העמק, הורגש בגדוד "העמק" שיחידותיו היו מפוזרות בבסיסים שונים במשקי עמק יזרעאל, עמק חרוד ובית-שאן, מחסור חמור בכוח-אדם. מתוך כך ריכז הגדוד את קבוצות ההכשרה הלא מאומנות ואת המגויסים שנשלחו למשקים הדתיים בעמק בית-שאן, אשר עדיין לא אומנו - במחנות אימונים: מחנה אחד בקיבוץ הזורע ומחנה שני, לדתיים, בכפר הנוער הדתי ליד כפר-חסידים. בלחץ הפעולות שבאו דחופות, בהן עמד הגדוד, היה משך האימונים קצר ביותר. הטירונים הוכנסו לפעולה, למסגרת פלוגה לוחמת, לאחר 10 ימי-אימון. עם סיום האימונים המזורזים הורכבה לראשונה פלוגה נוספת לגדוד שנועדה בשם פלוגה ב׳, או הפלוגה הדתית.

במחנה הנוער העובד  1944
במחנה הנוער העובד 1944
במחנה הנוער העו...
במלחמת העצמאות 1948
במלחמת העצמאות 1948
במלחמת העצמאות ...
אסף ודלילה
אסף ודלילה
אסף ודלילה
אסף ודלילה יואב אבנר ויפתח
אסף ודלילה יואב אבנר ויפתח
אסף ודלילה יואב...
מסדר הנצחון בשרם א שייך 1956
מסדר הנצחון בשרם א שייך 1956
מסדר הנצחון בשר...